ואז, בטיול בהודו, במקרה נכנסתי לשיעור יוגה – ויצאתי מאוהבת. לא הייתה מראה, לא היה שיפוט, תנועה פשוטה בלי קשר לאיך שהיא נראית. מצד אחד לא הזעתי, מצד שני התחברתי לכיף של התנועה, ומצד שלישי יצאתי צלולה, נוכחת ומרוכזת. מאותו רגע לא הפסקתי לתרגל.

היום אני מעבירה את החוויה הזו הלאה. יש לי המון סבלנות למי שלא גמיש/ה או חדש/ה ביוגה, אני יצירתית ויודעת לשלב מגוון רמות באותו שיעור – ומדגישה את הצד התחושתי: שהתנועה תרגיש לנו טוב, נעים ומדויק ביחס לעצמנו.